אחרי שחקרנו במאמר הקודם את היצר הרע, היותו מיטיב וחלקו בטוב, חלק מהבריאה, ובנוסף למדנו על כליו לשלוט ולהכניע אותנו, הגיע הזמן שנלמד איך להתמודד מולו ולהגשים את ייעודו האמיתי שהוא לעזור לנו להתעלות, להתגבר, לפתח אמונה ולהתקרב אל הבורא.
ישנן מתודות רבות אשר יכולות לעזור לנו להתמודד עם היצר, אך תחילה נתמקד במהותיות ביותר – שלוש פעולות מנחות אותנו ביומיום בכל פעם שמופיע סימן של היצר הרע:
פעולה ראשונה היא לראות אותו. הכלי החזק ביותר שלנו מול היצר הוא להבחין בו. לשים לב כשהוא מופיע. ככל שנצליח לשים לב אליו יותר מוקדם, כך ייטב, אך עם זאת חשוב לזכור, שאם לא הצלחנו לקלוט אותו בשלב מסוים, תמיד עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אפשר להמשיל את יצר הרע לגנב שמנסה להיכנס אלינו הביתה ולקחת בעלות על הבית. ברגע שאנחנו מדליקים את האור, ומפעילים את האזעקה, הגנב בורח. מה שכן, אין מה לריב איתו, היצר הרע יכול להיות מפלצת נוראית, וגם במקרה של גנב, לא היינו רוצים כנראה להיכנס איתו לעימות שמא הוא יפגע בנו ובקרובים שלנו. לראות אותו מספיק, כי כשרואים אותו, גם אם נשאר לו איזשהו כוח עלינו, הוא כבר לא בעל הבית.
אז בכל פעם שאנחנו מרגישים שפחד עולה, שיש לנו רצון לברוח להתמכרות כזאת או אחרת, שבא לנו להתייאש ולזרוק הכול, אנחנו מתבוננים, רואים את יצר הרע, ואומרים שלום, שמתי לב אליך, ניסית להיכנס לבית. גם אם ראינו את זה רק אחרי שאנחנו כבר מרוחים משאריות השוקולד או מעשנים את הסיגריה, מקבלים את זה, מתבוננים, ואומרים לעצמנו בנעימות, היצר הגיע לבקר.
פעולה שנייה היא חזרה אל הטוב. לא משנה כמה גדולה הייתה הסערה, אנחנו רוצים לחזור אל המנוחה, אל השלווה, אל הבורא. למי שקורא את זה וקצת מפריעה לו טרמינולוגיית האמונה, יכול לייחס זאת כחזרה על אידיאל הטוב ללא שיוך דתי בהכרח. ג'ורדן פיטרסון, חוקר מוערך בעיני, אומר – ״ההבדל בין טוב (Good) לאלוהים (God) הוא לא כזה גדול״, קל להבחין זאת לשונית באנגלית, אך כנראה יש לכך גם שורשים עמוקים מאוד בתודעה. בכל מקרה, אפשר לדבר על הטוב בלבד, להביע כוונה אמיתית ולרצות פשוט לחזור אליו, למימוש הטוב בחיינו.
פעולה שלישית היא התקדשות. אחרי שהבחנו ביצר הרע מנסה להשתלט עלינו, והבענו רצון לחזור אל הטוב, אנחנו עושים פעולות המקדשות אותנו ומחזירות אותנו אל הטוב. ישנן מגוון פעולות אשר מחזקות את הקדושה בחיינו, למשל תפילה, הכרת תודה, העמקה ולמידה, התחברות לחיים סביבנו. תמצאו את הפעולה שהכי נוח לכם לממשה, שתהווה עוגן עבורכם, והקדישו לה לפחות כמה דקות אחרי כל סערה כזו מול היצר.
אלו שלושת הפעולות המהוות קרקע להתמודדות שלנו עם יצר הרע, הן העבודה היומיומית החזרתית ביותר שנעשה מול היצר – לראות, לחזור, להתקדש. בנוסף לכך, יש הרבה טיפים וקווים מנחים שחשוב לזכור מול התהליך:
נתחיל במטרה. המטרה מאוד חשובה היות ואם לא נתכוונן בכלל לכיוון שמטיב איתנו, גם אם נשתמש בכלים מאוד חזקים, לא נתקדם באמת ואולי אפילו נחמיר את מצבנו. בדומה לחתירה לא מסונכרנת בסירת משוט, אנחנו יכולים לחתור הכי חזק, ולהישאר במקום, רק יותר עייפים ומיואשים. המטרה הראשית מהווה שורש לכל שאר המטרות בחיינו, ולכן קודם נייצר הרמוניה בינה לבין הטוב. אנחנו רוצים להתעלות, להתקרב לטוב, לתקן. ברגע שזו המטרה שבראש מעייננו, מכאן נוכל לגזור מטרות יותר ארציות או לבחון את בחירותינו ומטרותינו העכשוויות כך שהן לא משרתות את היצר. למשל, אם מטרת אדם מסוים היא לעשות מלא כסף, למלא את תאוות הבצע שלו, ולהגביר את ההיאחזות שלו בחומר, נוצרת איזושהי ניגודיות בין רצון זה לטוב הרוחני אליו אנחנו רוצים להתכוונן, לכן זו מטרה יצרית שנרצה לשנות. דוגמא אחרת, אם מטרת אדם היא להצליח בפרויקט מסוים רק כדי להאדיר את שמו והצלחתו בתחום, גם כאן אותו אדם יפספס בכך שהוא יקדש את ניפוח האגו שלו במקום יצירת ערך מהפרויקט.
תחשבו מה מטרותיכם, איך אתם חיים, מה אתם רוצים עכשיו, עוד שנה, עוד עשר שנים, בכל אפיקי חייכם, והאם מטרות אלו יונקות מאותו שורש עליו דיברנו.
אז קבענו מטרה, תתי מטרות, והתחלנו לצעוד בדרך. צעדים מתונים הם מפתח חשוב להצלחה בהתמודדות מול היצר. אם אתם זוכרים, במאמר הקודם אמרנו שאחד הכלים העיקריים של היצר הוא תפיסת הכל או כלום, תפיסה המשבשת לנו את הקצב ותוקעת אותנו במקום. אם כל פעם ניקח צעד שאנחנו מאמינים באמת שנוכל לעמוד בו, גם אם זה כרגע נראה הצעד הכי קטן, זה בסדר, כך נבנה שינוי אמיתי לאורך זמן. הקצב ישתנה כתלות בהרבה פרמטרים, העיקר שנהיה מסונכרנים ומאוזנים איתו.
קבענו מטרה, התחלנו לצעוד בדרך, ונפלנו. במקום להעניש את עצמנו, להתבייש, ולהתמלא ביקורת עצמית, נזכור שליפול זה חלק מהדרך. רק ככה גדלים ומתקרבים אל הטוב. במשלי כתוב ״כי שבע יפול צדיק וקם״, כלומר, גם אחרי שצדיק נופל שבע פעמים, הוא ימשיך לקום. צר לי לבשר לכם שאתם כנראה תיפלו הרבה יותר משבע פעמים. אם יום אחד תרגישו שאתם לא תיפלו יותר, זו תהיה הזמנה גדולה לנפילה חוזרת. היצר הרי יהיה שם עד סוף חיינו, יתחזק ביחד איתנו, ויאתגר אותנו. אתגרים אמיתיים מפילים אותנו לפעמים, לכן נצטרך לקבל את העובדה שניפול, אלפי פעמים, וכל פעם נקום מחדש. זו הדרך.
נשמע לא קל נכון? נסדר את כל מטרותינו מחדש, ניקח אחריות וצעדים שאנחנו מסוגלים לעמוד מאחוריהם, ובכל זאת ניפול אלפי פעמים? מה מניע אותנו לעמוד בכל זה? אוהו, כאן נכנסת האמונה.
התיקון יכול להיתמך על ידי הרציונל, למשל אפשר להראות באופן לוגי ופונקציונלי למה האלטרנטיבה של לא לקום תהיה הרבה יותר גרועה, אך מקדמו העיקרי של התיקון הוא אמונה. זה המגרש בו אנחנו משחקים. משחק בו אנחנו נדרשים להתמסר, למרות כל הפחדים, למרות הכל, ורק אמונה יכולה להוביל ולהאיר לנו במערה חשוכה זו. ישנן דרכים רבות לחזק את האמונה, אך אודה שזו משימה לא פשוטה עבורי. אני אישית מנסה להתמסר בהדרגה. לקחת כל פעם הרגל אחד קטן אליו אני מתמסר. לפעמים אפילו ארצה להתמסר גם אם אני לא מבין את הפעולה אליה אני מתמסר רק כדי לחזק את שריר האמונה בתוכי, השריר שמשחרר את שליטת הרציונל, והפחד.
הפחד הגדול ביותר שלנו, אליו מתנקזים כל הפחדים, הוא הפחד למות. להפסיק להתקיים. אחת התפיסות שעוזרות לרבים להתמודד עם הסוגייה היא גלגול נשמות. האמונה שיש בנו משהו נצחי, שממשיך הלאה, כך שאנחנו רק מפסיקים להתקיים באופן החומרי, יכולה לתת לנו שקט מול הפחד העמוק הזה. אני לא רוצה להיכנס להאם יש גלגול נשמות או לא, ואיך ניתן לפרשו, כי זה באמת עולם שלם. מה שכן, אני לא חושב שצריך בהכרח תשובה למה יקרה בעולם הבא, כדי לעשות תשובה בעולם הזה. הרי בכל מקרה אנחנו רוצים בחיינו כאן לחוות התעלות רוחנית במקום שפל וריקנות. יש שיגידו שאם נקבל רק את העולם הזה, אז היצר ישתלט עלינו ונרדוף רק אחרי תענוגות ריקים כל היום, אך אני לא מסכים. אני חושב שכל אחד ואחת מאיתנו יודעים בדיוק איזו ריקנות אנחנו חווים כשאנחנו מנסים למלא את החסר בנו באמצעות גירוי מיידי וריק. אז נתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות כאן, לתקן ולהתעלות.
כשסערה חזקה של היצר מגיעה, ופחדים רבים עולים בכך, ובשורשם הפחד למות, תגידו ליצר, תיקח אותי, אני לא מפחד למות. אני לא אזוז ממקומי, אני לא אתן לך את ביתי, כמו עץ ערבה שמסוגל להתכופף מול רוחות עזות אך נשאר במקומו, ככה נתמודד מול היצר. נבין שסערה מגיעה, נעשה כמיטב יכולתנו, אך לא נזוז, נתכופף בענווה, ונמשיך בעבודה.
ישנם שני אלמנטים חשובים נוספים שכדאי לקחת בחשבון. הראשון הוא נוכחות. להיות בהווה. היצר רוצה שנתעסק במשקעי העבר וספקות העתיד, אך בהווה, כשאנחנו בנוכחות, ההשפעה שלו עלינו מאוד חלשה. אם נעשה מאמץ לחזור כל הזמן לרגע הזה, באופן מדיטטיבי כזה אחר, זה יכול להיות תפילה, מדיטציית נשימות, או רק התבוננות טהורה, נמזער את היכולת של היצר להכניס אותנו למחשבות טורדניות, ובכך להשתלט על התודעה שלנו בהיסח דעת.
בנוסף, אנחנו צריכים מסגרת מולה אנחנו עוברים את כל זה. זוגיות מהווה מראה מעולה לתהליך שלנו וכלי חזק מאוד לניתוב הבחירות שאנחנו עושים. כשאנחנו בזוגיות טובה ובריאה, בה שני הפרטנרים עושים עבודה עצמית, ורוצים להתעלות רוחנית, הפרטנרים עוזרים אחד לשני, גדלים ביחד, משקפים סטייה מהדרך ומגדרים את הצמיחה במעלה ההר כדי שלא יפלו לתהום. בבראשית ישנו פסוק המתייחס לכך – ״ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו״, כלומר, טוב שיש לנו פרטנר המהווה עזר כנגד היצר.
לסיכום, אפשר להמשיך לצלול לחקר יצר הרע עד אינסוף היות וזה חלק כל כך אינטגרלי בתודעתנו. גילינו שהיצר הרע הוא בעצם מיטיב איתנו, ולכן חלק מהטוב, מה שמוביל להשלמה יותר עמוקה עם קשיי חיינו. למדנו ממה להיזהר כשאנחנו מתמודדים מול היצר, ואיזה כלים יש לנו מולו. תזכרו שהפעולות החוזרות ביותר מול היצר הן לראות, לחזור, להתקדש, תהיו ב-אמת, והתכוננו להמשך המסע הארוך והמדהים שנקרא החיים.
Modern Believers 