להתגבר על אתגרים בדרך לאמונה

לאחר כיסוי האתגרים הנפוצים בדרך לאמונה, הגיע הזמן לחשוב כיצד אנחנו יכולים להתגבר על אותם  אתגרים, לשחרר רשמים מהעבר, לטפח את הקול הפנימי שלנו ולאמץ חיים עם אמת.

לפעמים קשה לבטא איך מרגיש רגע הבחירה, אבל אנחנו חווים את הרגעים האלה הרבה. נדמה לי שהרבה פעמים האמונה מעוצבת על ידי אותם רגעים. משהו קורה והמוח שלנו מגיב אליו. אם התגובה מבוססת על גורמי אמונה בריאים, נוכל לבחור אמונה על פני ספק ביתר קלות תוך כדי ניווט בין המחשבות, הרגשות והתחושות שעולות. אני מניח שתרגול יכול לעזור גם כן. בואו נעמיק באותם גורמים שיכולים להקל על רגעי הבחירה ולהטות אותם לאמונה.

אחד המרכיבים המרכזיים שעזרו לי להתגבר על הספק והרציונליות האיתנה היה אימוץ טרמינולוגיה ופילוסופיה מיטיבה. כאשר אנו בונים את תהליך החשיבה שלנו כדי לתמוך באמונה, הרציונליות הופכת לכלי ולא למכשול. במאמר שלי חשיבות הטרמינולוגיה – אלוהים אדירים, אני מסביר בפירוט כיצד נקודת מבט חדשה על המינוח של אלוהים, מגובה במחקר מדעי, עזרה לי לארגן מחדש את תפיסתי, ולכן, להרגיש שונה לגבי אלוהים. קו מנחה שימושי, שעבד עבורי כשניסיתי לבנות את הטרמינולוגיה שלי על מושגים דתיים ורוחניים, היה לזכור שהמהות היא הערך החשוב מאחורי כל קונספט, סיפור או חוק דתי. על ידי התמקדות במהות דרך עדשת הסמליות, אנו יכולים להשיג בהירות ערכית תוך כדי השלכת מטען רגשי מיותר.

גורם חשוב נוסף לטיפוח האמונה הוא רווחתם של הגוף, הלב והנפש. כאשר אנחנו מרגישים טוב, נמרצים, בעלי גוף המשרת אותנו באופן חיובי והדדי. כשליבנו חוגג את החיים, נותן אהבה ומתחבר. כשהנפש שלווה, מדיטטיבית וממוקדת. אנחנו מייצרים בסיס חזק לפיתוח האמונה. היבטים אלה מספקים לאמונה לגיטימציה על ידי משיכת חיוביות לחיינו ושיפור התוצאות של המאמצים שלנו.

עם זאת, על מנת להתקדם אל האמונה, מעניינים קטנים למשמעותיים, חקירה נקייה ובטוחה היא חיונית. יצירת איזון בין הסדר והכאוס בחיינו, בין היציבות והנוחות שיש לנו לבין הפחד מהלא נודע, חשובה למסע זה היות ושבאיזון זה אנחנו משתחררים מהשאננות ומרגישים בטוחים מספיק לחקור ולגלות את עצמנו, לצאת להרפתקאה. בנוסף, מועיל שתהיה לנו סביבה תומכת כשיוצאים להרפתקאות כאלה, ואם הסביבה הנוכחית שלנו לא תומכת כל כך (למשל חברי משפחה מאוד ביקורתיים), עשוי להיות נבון לטפח סביבה חדשה או לשנות את הקיימת, ולהגן על עצמנו מהשליליות של אחרים. בכל מקרה, האמון שלנו צריך לנבוע בעיקר מבפנים. בניית גישה זו מייצרת הצלחה הדרגתית. כאשר אנו מנהלים את המטרות שלנו בצורה ששומרת על המסע שלנו מאתגר אך מוצלח, אנו מסתמכים יותר ויותר על עצמנו, והרעש החיצוני מתפוגג, ההרפתקאה של חיינו מתחילה.

למרות שהמשמעות המדויקת של הגורם הרביעי, חזרה לטבע, נותרה נושא לוויכוח, אני מאמין שרוב האנשים מבינים מה זה מסמל עבורם באופן אישי. בחיים המודרניים, המאופיינים בג'ונגל הבטון, ישיבה ממושכת, תזונה לא בריאה וחשיפה קבועה למסך, חרגנו באופן משמעותי מהדרך הטבעית  בה המוח והגוף שלנו התפתחו במשך שנים רבות מספור. אני לא טוען שהעתיד הטכנולוגי שלנו עגום מראש, יש גם יתרונות למודרניות. עם זאת, שינויים מהירים בשנים האחרונות הותירו את המערכות שלנו בקושי רב וכנראה שהן לא הספיקו (אם בכלל יכולות) להסתגל. בהתחשב בפער בין החיים המודרניים לטבע שלנו, כל צעד שאנו עושים לקראת חיבור מחדש עם האני הטבעי שלנו יכול להחזיר מעט מהאיזון. תזונת פירות וירקות, בילוי בטבע, אור שמש, מניעת רעלים וסמים מהמערכות שלנו, טיפוח קשרים עמוקים ומשמעותיים – כל הבחירות הללו מקרבות אותנו לטבע המולד בנו ומטפחות טרנספורמציה הרמונית יותר בזמן שאנו מנווטים בדרך לעתיד לא ידוע.

לבסוף, רשמים מעוררי השראה יכולים להציע לנו הן עדות לפוטנציאל האמונה ובסיס לתחושת מטרה. בראיון אחד נשאל ג'ורדן פיטרסון: "אם היית יכול לבחור כח של גיבור על, במה היית בוחר?". הוא ענה: "הייתי בוחר באמונה, כי עם אמונה אוכל להזיז הרים". מאוד אהבתי את הבחירה שלו, עם אמונה אנחנו באמת יכולים למקסם את הפוטנציאל העצום שלנו. כשאנחנו מסתכלים על סביבתנו הקרובה, חשוב לשים לב ולהקיף את עצמנו באנשים אשר יכולים להיחשב כ"שליחי אמונה" – אנשים חיוביים כלפי החיים ומלאי אמונה המעוררים בנו השראה לעשות את אותו הדבר.

מה הלאה?

אחד הדברים הכי מאתגרים בחיים הוא להבין איך לקחת רעיון, המהדהד איתנו, ולפעול מתוכו, להתנסות בו, לחוות אותו. אם להיות כנה, אני נאבק עם זה בעצמי. למרות שאני תופס תרגולים מסוימים ככלים היכולים לעזור לי להתחבר לעצמי ולפתח אמונה, לא תמיד קל לי ליישם אותם. אנו עלולים להיתקל במחסומים פסיכולוגיים ורגשיים השומרים על הרגלים לא מיטיבים. עם זאת, כשאני ממשיך ללמוד ולחקור את התחום הזה, במקביל למסע החוויתי שלי, אני מגלה שהמחסומים הללו בתוכי מתמוססים בהדרגה, ולאט לאט אני משחרר לתוך האידיאל שאני מבין אך גם רוצה להרגיש בלב.

אני מזמין אתכם להרהר בגורמים שדנו למעלה ולחשוב איזה פעולות מעשיות יכולות לקרב אתכם לאמונה, להרחיק אתכם מהספק. אילו צעדים אתם יכולים לנקוט כדי להפוך את הידע שצברתם לחוויה רגשית ועמוקה? מוזמנים לשתף את המחשבות והתובנות שלכם בתגובות למטה.