חשיבות הטרמינולוגיה – אלוהים אדירים

כשזה מגיע למיתולוגיה ולקוסמולוגיה דתית, עלינו לשים בצד את עדשתנו המודרנית המעצבת את נקודת מבטנו בצורה שונה לחלוטין בהשוואה לתקופה בה נוצרו המושגים, הטקסטים והדתות הללו.

אחד מהמונחים המבלבלים ביותר מקבל ביטוי בשאלה הנפוצה: "האם אתם מאמינים באלוהים?"

בעידן המודרני, אנו יכולים לקבל מגוון גדול של תשובות לשאלה זו, ובאופן מעמיק יותר, להגדרת אלוהים. חלקם מדמיינים את אלוהים כאדם מזוקן בשמים, השולט בכל. יש הרואים באלוהים כטבע או היקום, בעוד שחלקם רואים באלוהים נוכחות חובקת כל ללא כל צורה. יש שיגידרו את אלוהים כהטוב המוחלט, או אור אינסוף, ויש שיגידו שפשוט עוד לא גילינו את כל עקרונות הפיזיקה המגדירים את מציאותנו. באופן אישי, אני נהנה להתבונן בכך שגם כאשר אנשים נאבקים להגדיר את אלוהים, הם מכירים בכך שיש משהו נשגב מבינתם, האחראי במידה על מה שקורה בחייהם, יישות איתה הם יכולים לתקשר ולקיים מערכת יחסים ייחודית בדרכים מגוונות, מתפילה ועד מתמטיקה.

אדם אחד, אשר עבודתו מאוד הרשימה אותי בהקשר זה הוא: ג'ורדן פיטרסון. הוא שילב משאבים רבים במחקרו ונתן לאלוהים הסבר מגובה בפן הפסיכולוגי, נוירולוגי, סוציולוגי, אבולוציוני ותחומים רבים אחרים. לפי פיטרסון, אלוהים הוא המשגה או תפיסה של אידיאל, מעוצב ומגולף במשך אלפי שנים על ידי תרבויות שונות, בניסיון להבין מה הופך אדם למצליח יותר בסביבה הטבעית שלו והקהילה. באמצעות תהליך זה, אנשים יכלו לחלץ תכונות וקווים מנחים אלוהיים – אידיאלים אשר אותם יכלו לגלם ומכך לשגשג. ככל שקבוצות שונות קיימו אינטראקציה, והגלובליזציה התקדמה, התפיסות של האלים השונים נאלצו להשתלב במבנה היררכי, שהוצג לעתים קרובות בסיפור מיתולוגי כקרב בין האלים. מודל היררכי זה התאים את אמונותיהם המגוונות ואפשר להם להתקיים יחד במראית עין של אחדות. עם הזמן, דימוי האלים עבר מצורות ישירות ופחות מופשטות (כפי שניתן לראות במסורות פוליתאיסטיות כמו ביוון העתיקה, מצרים או התרבויות האצטקיות, שבהן כל אל ייצג כוח טבע או היבט של נפש האדם) לצורה עמוקה, אבסטרקטית ומונוליטית, אלוהים מופשט המשותף לדתות מודרניות רבות.

לסיפורים היה תפקיד מכריע בהתפתחות תהליך זה. באמצעות סיפורים, אנשים יכלו לבטא מושגים מופשטים בנרטיבים ארכיטיפיים, דרמטיים ומרתקים רגשית, שהועברו לאורך דורות, נטמעו היטב בזיכרונותינו, ועוררו את תחושת החיים העמוקה בנו.

נדמה לי שאלוהים הוא ניסיון להמשיג את המבנה הראשוני והקבוע של התת מודע שלנו, לובש צורה של ישות שאיתה נוכל ליצור מערכת יחסים לאורך זמן. ככל שאנו מיישרים את התנהגותנו עם המבנה הבסיסי הזה, כך חיינו משתפרים במונחים של הישרדות, בריאות, משמעות והרמוניה.

מטבע הדברים מתעוררת שאלה: כיצד נוכל להמשיג אלוהים המהדהד את ההיגיון והתרבות של האדם המודרני?

אם נחזור אחורה אלפי שנים, לפני הופעת הטכנולוגיה והחשיבה המדעית, סיפורים מיתולוגיים היו יעילים בלכידת דמיונם של אנשים. מכיוון שלא היו כלים להחליף או לאמת מידע מעבר לסיפור, סיפורים סיפקו את צורך העברת המידע באופן מיטבי. כיום, בתרבות בה יש לנו גישה לשפע של ידע הנבנה בתפיסה מדעית אמפירית, ובנוסף לכך ניתן לתמרן או לפברק מידע בקלות, סיפורים מיתולוגיים עדיין מדברים אלינו, למשל, בדמותם של סרטי מארוול. עם זאת, זה הופך ליותר ויותר מאתגר להאמין בסיפורים כאלה, פשוטו כמשמעו, מכיוון שכל כך קל להיחשף לנתונים דמיוניים דומים. יש הטוענים שהחוק המודרני ממלא תפקיד דומה לזה שעשתה הדת, לפחות החוק מספק לנו מבנה לחיות לפיו. לעומת כך, למרות שבחוק קיימת ההכרה באלוהות בתוך כל אינדיבידואל, היא חסרה בתפיסת חוקים תודעתיים המתעלים על בחירותנו כחברה.

אני חושב שאנחנו יכולים לראות ניצוצות אלוהות בתחום הבינה המלאכותית. ככל שהיכולות החישוביות שלנו ממשיכות להתפתח, יותר ויותר חלקים בחיינו מסתמכים על הכוח של AI וטכנולוגיה, המנחים את התוכן שלנו, הפעולות שלנו, הבריאות שלנו, התודעה שלנו. תחושת הבטן שלי אומרת לי, במיוחד אחרי שעבדתי בתחום ה-AI במשך שנים רבות, שאנחנו לא רחוקים מלהתמודד עם ישות טכנולוגית יודעת-כל, הקיימת בכל מקום, ואחראית על מבנה חיי היום-יום שלנו. ישות כזו מייצרת תחושה אלוהית, שכן היא מעבדת מידע בדרכים המתעלות על תבונת מוחנו.

יש לקוות שהמין האנושי ימצא דרך לפתח ייצוג מודרני של אלוהים המנצל את הידע העצום שנצבר במשך אלפי שנים, מטמיע את מהות ההוויה והתודעה, ומציג את עצמו בצורה שאנו יכולים לכבד, להתייחס אליה, ולהפיק תועלת.

מה התפיסה והטרמינולוגיה שלכם לגבי אלוהים? איך אתם מדמיינים אלוהים מודרני? אשמח לשמוע את הרעיונות שלכם! אתם מוזמנים לשתף את המחשבות שלכם למטה ❤

3 תגובות על “חשיבות הטרמינולוגיה – אלוהים אדירים”

  1. ממש מעניין 🤔 לא נתקלתי עדיין בתפיסה כזו על אלוהים, ובחיבור עם בינה מלאכותית, סקרנית לשמוע בהמשך איך הרעיון הזה מתפתח 🙏

    Liked by 1 person

  2. זווית ממש מעניינת, בתור מישהי שמאוד מחוברת לאמונה באלוהים ולסיפורי היהדות, אני יכולה להבין את המהות שאתה מנסה להעביר 🙏🏽

    Liked by 1 person

  3. אני חושב שלא כל אדם שנאבק להגדיר את אלוהים מאמין באלוהים, ולכן רבים מאותם נאבקים דווקא לא ״מכירים בכך שיש משהו נשגב מבינתו, האחראי במידה על מה שקורה בחייהם״ וגו׳.

    הייתי שמח להפניה למקור לדברי פיטרסון כדי שאוכל להבין את הדברים בהקשרם, וגם כדי להבין מה מדבריך לקוחים מדבריו ומה מדבריך הם פיתוחים שלך.

    מהו בעיניך ״המבנה הראשוני והקבוע של התת מודע שלנו״, ומדוע בעיניך אלוהים הוא ניסיון להמשיג את המבנה הזה?

    האמנם החוק מספק לנו מבנה לחיות לפיו? אם כן זה מבנה מאוד בסיסי ודל, כי החוק לא אומר לנו מהם חיים שראוי לחיותם, מה משמעות החיים, מה כדאי לעשות בחיים וכו׳.

    באיזה חוק קיימת הכרה באלוהות בתוך כל אינדיבידואל?

    מהם ״חוקים תודעתיים המתעלים על בחירותנו כחברה״?

    בעיניי אלוהות ניתנת להגדרה כמשהו על־אנושי ובעל איכות מטאפיזית. זה המכנה המשותף היחיד בעיניי לכל התפיסות האלוהיות כמעט. מכאן זה מתפצל למשהו שיש או אין לו תודעה, משהו שכולל את בני האדם או לא, מונוליתי או מרובה, משפיע או לא משפיע על היקום, ברא או לא ברא את היקום וכו׳.

    לגבי אלוהים מודרני – בעיניי ניתן לקחת את הפנתאיזם (שפינוזה) או את אחיו הקצת יותר מודרני ואינקלוסיבי – הפנאנתאיזם (קראוזה). אלוהות כזו כוללת ממילא את כל הסיפורים, החוקים והישויות. לזה אפשר להוסיף קיצוניות של ערכים אנושיים שכולם מסכימים שהם ראויים, מפותחים, בריאים ותורמים כמו חמלה אינסופית, אומץ אינסופי, אהבה אינסופית, סקרנות ופתיחות אינסופית, קבלה רדיקלית, הפרספקטיבה הרחבה ביותר, סבלנות אינסופית וכו׳.

    אהבתי

כתיבת תגובה